תאונות ילדים ותלמידים

תאונת דרכים  ●  תאונת עבודה  ●  ביטוח לאומי  ●  נכי צה"ל  ●  סוגי פציעות ומחלות  ●  תביעות גוף אחרות אודותינו  |  יצירת קשר
דף ראשי
תאונת דרכים
תאונת עבודה
ביטוח לאומי
נכי צה"ל
סוגי פציעות ומחלות
תביעות גוף אחרות
נושאים חשובים
חיפוש באתר
נושאים חשובים
אובדן כושר עבודה
חוות דעת רפואית
נכות רפואית
מומחה רפואי
גובה הפיצויים
כאב וסבל
הפסדי השתכרות

● תאונות ילדים ותלמידים

במקרים בהם נגרמה פגיעה של ילדים בתאונות קיימים הסדרים וכללים מיוחדים שראוי להכירם. כך, למשל, כאשר מדובר בילד שנפגע בתאונה בעת שהיה בגן או תלמיד בבית ספר יחול עליו הסדר ביטוחי ספציפי לילדים.

כמו כן, בפסיקת בית המשפט העליון נקבעו כללים מקלים לגבי ילדים קטינים בכל הנוגע לאחריות לקרות התאונה. כך, יתכן מצב בנסיבות דומות של תאונה בה נפגע ילד קטין בגיל קטן תיקבע אחריות של הנתבע לתשלום פיצויים, בעוד אדם מבוגר או בחור צעיר לא יזכה בפיצויים או שיופחת מהפיצויים חלק משמעותי בגין אשם תורם. הסיבה להקלה זו עם ילדים קטינים נובעת מכך שהם מתקשים להעריך סיכונים מפאת גילם הצעיר. לכן, ככל שגילו של הילד הנפגע צעיר יותר תגבר הנטיה להקל עמו בקשר לשאלת האחריות. בנוסף, קיים הסדר מיוחד וספציפי לגבי ילד נכה הזכאי לתגמול חודשי מאת המוסד לביטוח לאומי.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 מי שטרם הגיע לגיל 18 נחשב קטין. החוק הנ"ל קובע כי תביעה משפטית בשמו של קטין תוגש ע"י האפוטרופסים עליו, שהינם בד"כ הוריו.

להלן נשתדל לפרט ולהסביר את עיקרי העניינים הנוגעים לתביעות בגין נזקי גוף עקב פגיעות של ילדים וקטינים, על סוגיהן השונים, לפי הנושאים הבאים:

- בטוח תלמידים.
- פגיעות בביה"ס/בגן.
- נפגעי אלימות.
- מעשי קונדס.
- זכויות ילד נכה בביטוח לאומי.
- התיישנות בתביעות ילדים וקטינים.

(1) ביטוח תלמידים - עפ"י חוק חינוך חובה קיים הסדר ביטוחי מכוח "פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים", לפיו כל התלמידים בישראל מבוטחים בפוליסת ביטוח למקרה של פגיעה בתאונה.

עפ"י הפוליסה הנ"ל התלמידים מבוטחים 24 שעות ביממה לגבי כל תאונה (למעט תאונות דרכים או נפגעי ארועי איבה שלגביהם יחולו הסדרים מכח חיקוקים אחרים), גם אם התאונה התרחשה בבית או בכל מקום אחר מחוץ לבית הספר.

קיימת טעות נפוצה של הורים רבים שאינם יודעים כלל על קיומו של ביטוח זה, בעיקר ביחס לתאונות שמתרחשות מחוץ לכותלי ביה"ס למרות שבפועל אותם הורים הם אלה אשר בד"כ מממנים את הביטוח מתוך תשלומי אגרות חינוך למועצה המקומית.

מי מבוטח?

כל מי שרשום כתלמיד ולומד בפועל במוסד חינוכי שהינו בית ספר, תלמידי ישיבה, ילדים בגן ילדים (גן חובה וטרום חובה), וכן ילדים קטנים בפעוטונים ומעונות של הרשות המקומית.

בנוסף, מבוטח עפ"י הפוליסה גם הורה שנפגע בתאונה בעת שהוא נוטל חלק ללא שכר בפעילות של המוסד החינוכי, למשל בהיותו הורה מלווה בטיול.

מהי תאונה?

"תאונה" מוגדרת בפוליסה כארוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני. מהגדרה זו עולה כי מחלות אינן כלולות בכיסוי הביטוחי עפ"י הפוליסה אלא רק אירועים של תאונות. עוד יצויין, כי הפוליסה אינה חלה על תאונות דרכים, פגיעה כתוצאה מפעולת איבה ומקרי רשלנות רפואית.

תשלום פיצויים

עפ"י הפוליסה ישולמו פיצויים במקרים הבאים:

- מוות מתאונה – ישולם סכום של כ- 146,000 ₪ (צמוד למדד).

- נכות מלאה וקבועה – ישולם סכום של כ-584,000 ₪ (כולל תוספת עבור "מענק חומרה") צמוד למדד.

- נכות חלקית וקבועה - הפיצוי יחושב עפ"י אחוזי הנכות שנקבעו מתוך סכום של כ- 390,000 ₪ (צמוד למדד). למשל, תלמיד שנקבעה לו נכות צמיתה של 10% יקבל פיצוי בסך 39,000 ₪. הנכות המינימלית לתשלום הינה בשעור של 5% לפחות. בנוסף, במקרים של נכות גבוהה מ- 80% ישולם "מענק חומרה" בשיעור של 50% מסכום הפיצוי.

- נכות זמנית – ישולם סכום יומי בסך של כ-100 ₪ לכל יום לתקופה מקסימלית של 6 חודשים, למעט 5 הימים הראשונים ובתנאי שהנכות תימשך לפחות 21 ימים ברציפות.

- החזר הוצאות – ישולם החזר בגין עלות רכישה ו/או השכרה של אמצעי עזר רפואיים הנחוצים לנפגע עד תקרה של כ- 1,220 ₪ ולתקופה מירבית של 6 חודשים.

כן, ישולם החזר חלקי עבור הוצאות רפואיות שהוצאו בפועל בגין התאונה אשר אינן מכוסות עפ"י חוק בריאות ממלכתי, למעט הוצאות בגין טיפולי שיניים ובגין ייעוץ רפואי לקביעת אחוזי נכות. גובה ההחזר הינו 10% מסכום ההוצאה.

הגוף שמשלם פיצויים כנ"ל הינו חברת ביטוח מסחרית. נכון להיום המבטחת עפ"י הפוליסה הינה כלל חברה לביטוח בע"מ. התביעה מתבררת בפועל מול מחלקת תביעות של חברת הביטוח כלל.

ברוב מקרי התאונות (למעט חו"ח מקרי מוות) המחלוקת העיקרית בין הנפגע לחברת הביטוח הינה בשאלת גובה הנכות. הנפגע רשאי להסתמך על חוות דעת רפואית מטעמו לענין גובה הנכות. מאידך, חברת הביטוח תדרוש בד"כ מהנפגע להיבדק ע"י רופא מטעמה אשר עשוי להעריך את הנכות בשיעור נמוך יותר. במידה וקיימים פערים משמעותיים שלא ניתנים לגישור יתכן כי הנפגע יאלץ להגיש תביעה לביהמ"ש. בכל מקרה, תהא זו טעות מצידו של הנפגע להסכים להערכתו של המומחה מטעם חברת הביטוח מבלי לקבל חוות דעת עצמאית של רופא מומחה מטעמו של הנפגע לענין גובה הנכות.

התיישנות – עפ"י חוק חוזה הביטוח בתביעות של מבוטחים עפ"י פוליסות ביטוח קיימת תקופת התיישנות מקוצרת של 3 שנים (לעומת התיישנות של 7 שנים בתביעות "רגילות"). במקרה של פוליסת ביטוח תלמידים המבוטח הוא התלמיד – הנפגע. תקופת התיישנות לגבי קטינים תתחיל להימנות מהגיעם לגיל 18.

לפיכך, תביעה עפ"י הפוליסה יכול הנפגע להגיש בעודו קטין (ע"י הוריו) ועד גיל 21 בלבד. מעבר לגיל 21 תתיישן התביעה והנפגע לא יקבל מאום. כיוון שכך, חשוב שלא "לפספס" את התביעה ולהגישה במועד.

ראוי לציין, כי "תביעה" משמעה הגשת תביעה לבית המשפט עד גיל 21. מכתב דרישה לתשלום פיצויים לא "עוצר" את מירוץ ההתיישנות ולא ייחשב כ"תביעה".

הגשת תביעה נוספת בגין התאונה – לעתים עומדת לתלמיד שנפגע בתאונה זכות להגיש תביעת נזיקין בגין התאונה נגד הגורם האחראי.

למשל, תלמיד שנפל לתוך בור במדרכה, תלמיד שנפגע במהלך טיול עקב ארגון לקוי, תלמיד שנפגע ממיתקן שאינו בטיחותי או בלתי תקין.

במקרים אלה תעמוד לתלמיד זכות להגיש תביעה גם עפ"י פוליסת ביטוח תלמידים וגם נגד הגורם המזיק שאחראי לפגיעתו בתאונה, ולא יבוצעו כל ניכוי או הפחתה מהסכומים שיגיעו לתלמיד-הנפגע בכל אחד מאפיקי התביעות בגין התביעה האחרת מאחר שמדובר בתביעות שהינן נפרדות ועצמאיות לחלוטין.

(2) פגיעות בבית הספר \ בגן – התלמידים שוהים תקופות ממושכות ובמשך שעות רבות במוסדות החינוכיים, ומטבע הדברים עלולות להתרחש תאונות במסגרת שעות הימצאותם בבית הספר או בגן או בעת היותם תחת אחריותו של המוסד החינוכי מחוצה לו, למשל בטיולים או בפעילויות שונות במסגרת של ביה"ס או הגן ומחוץ לכותליהם.

את מי תובעים? - באופן "גס" ניתן לחלק את התאונות הנ"ל ל- 2 סוגים עיקריים:

הסוג האחד – תאונות המתרחשות עקב פגם או ליקוי במבנה או במקרקעין בהם נמצא בית הספר. למשל, בור בלתי מכוסה אליו נופל התלמיד, מיתקן שנופל על התלמיד, וכיוצ"ב.

הסוג השני – תאונות שמתרחשות עקב מעשים של התלמיד או אחרים שפגעו בו, כגון מעשי אלימות, מעשי קונדס ומשחקים מסוכנים או מעשים רשלניים מכל סוג שהוא.

האחריות על מבנה ביה"ס ותחזוקתו מוטלת על מי שהינו הבעלים וה"מחזיק" של בית הספר, ובד"כ זוהי הרשות המקומית אשר בשטחה נמצא בית הספר.

מאידך, האחריות על סדרי הלימודים והפעילויות המתקיימות בבית הספר, לרבות בהפסקות, הינה בד"כ של משרד החינוך באמצעות המורים ומנהלי בית הספר.

מכאן עולה, כי תביעה בגין פגם במבנה בית הספר או בגין תחזוקה לקויה תוגש בד"כ נגד הרשות המקומית שבשטחה נמצא בית הספר, ואילו תביעה בגין עניינים הקשורים לפעילויות בבית הספר (לרבות בהפסקות) תוגש נגד המדינה (משרד החינוך). במקרה זה ניתן גם להגיש את התביעה במישרין נגד מנהל בית הספר או מורה או כל ממלא תפקיד אחר שהתרשלו כלפי התלמיד.

יתכנו מקרים בהם מדובר בתאונה בה מעורבים שני סוגי התביעות הנ"ל. למשל, כאשר בעת הפסקה עקב מעשה קונדס נפל מתקן שאינו יציב על תלמיד שנפגע. במקרים אלה ראוי לשקול להגיש את התביעה גם נגד הרשות המקומית וגם נגד המדינה (משרד החינוך).

מדובר בתביעת נזיקין והבסיס לה, כמו כל תביעת נזיקין אחרת, הוא בד"כ הטענה כי הנתבע התרשל כלפי התובע, בין אם מדובר ברשלנות שמקורה בתחזוקה לקויה או במבנה פגום (ואז הנתבעת תהא בד"כ הרשות המקומית) ובין אם מדובר בסדרי פיקוח לא נאותים מצד גורמי האחראים לניהול ביה"ס (ואז הנתבעת תהא המדינה).

בתביעה בגין פגם במבנה או במקרקעין צריך התובע להוכיח מה היה הפגם שגרם לפגיעתו. בד"כ קיימת נטיה להקל עם התלמיד בנוגע לאחריותו מאחר שבהיותו ילד/נער אין עליו אחריות כמו על מבוגר.

בתביעה בגין סדרי ניהול לקויים תהא נטיה מוגברת לראות בהנהלת ביה"ס אחראית לשלומו ובריאותו של התלמיד בעת שהוא נמצא במסגרת פעילות מטעם ביה"ס (לימודים, הפסקה, טיול וכל פעילות אחרת).

עם זאת, ביחס ל-2 המקרים אין מדובר באחריות מוחלטת ולא פעם נדחו תביעות של תלמידים, למשל כאשר נפגעו במהלך פעילות ספורטיבית או כאשר תלמיד הוכה ונחבל מידי תלמיד אחר.

בכל מקרה, יש לבחון בקפידה כל מקרה לגופו ולשים דגש על שאלת האחריות מכל היבטיה כסוגיה מרכזית, שכן כשלון בהוכחת הרשלנות מצד הנתבע יוביל לכשלון ודחיה של התביעה כולה.

בנוסף לשאלת האחריות תמיד עולה השאלה בדבר גובה הנזק. במידה ונגרמה לתלמיד נכות עקב התאונה יהא עליו להגיש חוות דעת רפואית שבמסגרתה יעריך מומחה רפואי מטעם התלמיד את הנכות שנגרמה לו עקב התאונה.

סביר להניח כי הנתבעת תגיש חוות דעת רפואית נגדית ע"י רופא מטעמה שהנכות על פיה תהא נמוכה יותר.

במקרים של פערים בין המומחים השונים יכריע ביניהם בית המשפט. בד"כ ההכרעה תיעשה לאחר מינוי של מומחה מטעם בית המשפט, ובמרבית המקרים נוהגים בתי המשפט לאמץ את קביעותיו של המומחה הרפואי שמונה כאמור.

גובה הנכות שתיקבע מהווה את המרכיב החשוב ביותר להערכת וקביעת הפיצויים המגיעים לנפגע במסגרת התביעה. מובן, כי ככל שהנכות גבוהה יותר בד"כ ייפסקו לתלמיד התובע פיצויים גבוהים יותר.

כאשר מדובר בתלמיד קטין יחושבו הפיצויים כמו לגבי כל תובע אחר (ראו פירוט נרחב בנושא "תאונות עבודה" בפרק "חישוב הפיצויים"), כאשר קיימים מספר הבדלים בין נפגע קטין לנפגע בגיר. ההבדל המשמעותי ביותר נוגע לקביעת גובה הפיצוי בגין הפסדי השתכרות עתידיים.

לגבי אדם מבוגר שנפגע מקובל להעריך את הפסדי ההשתכרות העתידיים שייגרמו לו עקב פגיעתו בתאונה על בסיס נתוניו בהווה, לרבות השתכרויותיו. לעומת זאת כאשר מדובר בקטין אין נתונים כי מטבע הדברים הוא טרם הגיע לגיל בו נכנסים למעגל העבודה.

לאור זאת, בד"כ מקובל לפסוק פיצויים על בסיס השכר הממוצע במשק (כ-8,200 ₪ ברוטו) ובאופן יחסי לגובה הנכות. כך, למשל, לגבי קטין שנגרמה לו נכות של 20% יחושבו הפסדיו העתידיים על בסיס הפסד חודשי של כ- 1,640 ₪ כפול שנות העבודה הצפויות לו וביצוע היוון מתאים.

(3) נפגעי אלימות - לצערנו, בעת שהותם של התלמידים בבתי הספר/גנים הם עלולים להיחשף לאלימות ובמקרים חמורים להיות בעצמם קרבן של אלימות, בד"כ מצד תלמידים אחרים. במידה ומדובר במקרים קיצוניים של אלימות שגורמת לתלמיד נזק גוף ממשי, לעתים נכות, יכול התלמיד בהחלט להגיש תביעת נזיקין נגד בית הספר בגין העדר פיקוח והשגחה נאותים למניעת האלימות או התאונה שנבעה ממנה.

בנוסף, ילדים ונערים עלולים להיות קרבנות של אלימות מחוץ לפעילויות של בית הספר. במקרים אלה יש לשקול היטב את האפשרות להגיש תביעת נזיקין נגד הגורם הפוגע ו/או נגד מי שהיה אחראי עליו ו/או נגד מי שהיה אחראי על המקום בו ארע הארוע האלים (כגון מועדונים וכד').

(4) מעשי קונדס - ילד עלול להיפגע עקב מעשי קונדס או שובבות. בענין זה צריך להבחין בין שני סוגים של פגיעות.

הסוג האחד – כאשר הילד הנפגע בעצמו גרם במעשהו לפגיעה עקב מעשה קונדס או שובבות מצידו. למשל, ילד שמטפס על מיתקן ונופל ממנו.

הסוג השני – כאשר הילד נפגע ממעשה שובבות של ילד אחר. למשל, כאשר ילד אחר מטפס על מיתקן והמיתקן נופל ופוגע בו.

בשני המקרים יכול הילד לטעון כי היתה רשלנות מצד הנתבע שגרמה לנזק וכי יש לפצותו למרות מעשה השובבות. מנגד בד"כ תועלה הטענה כי מעשה שובבות מצד הילד הנפגע בעצמו, ככל שקיים, הוא שגרם לנזק. במידה ואכן היתה מידה כזו או אחרת של שובבות מצד הילד עדיין אין בכך לחרוץ את תביעתו.

בפסיקת בתי המשפט נקבע כלל לפיו יש להקל עם ילדים בשאלת האחריות לקרות התאונה גם כאשר מדובר במעשה שובבות מצידם, וזאת מאחר שילדים אינם מסוגלים להעריך את הסיכונים הנובעים מהתנהגותם. ככל שמדובר בילדים בגיל צעיר יותר תהא נטיה רבה יותר לישם כלל זה.

(5) זכויות ילד נכה בביטוח לאומי - המוסד לביטוח לאומי מכיר בילד שסובל מבעיות רפואיות ניכרות כילד נכה. ילד שיוכר כ"נכה" ע"י המוסד לביטוח לאומי יהא זכאי, באמצעות הוריו או אפוטרופסיו, לקבל קצבה חודשית ששיעורה משתנה בהתאם לחומרת הבעיות הרפואיות. בד"כ כילד ייחשב מי שטרם מלאו לו 18 שנה. לאחר גיל 18 "יעבור" הילד למסלול של מבוגר. עפ"י התקנות מוגדר ילד כנכה אם מתקיימים לגבי אחד מהתנאים הבאים:

א. ילד עד גיל 3 שנים שסובל מעיכוב חמור בהתפתחותו.

ב. ילד שזקוק להשגחה מתמדת מחמת בעיות רפואיות הנובעות מליקוי רפואי חמור או מחלה כרונית.

ג. ילד שתלוי בעזרת הזולת באופן החורג במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות יומיום.

ד. ילד שסובל מליקוי "מיוחד" המוגדר בתקנות כליקוי שמיעה חמור, ליקוי ראיה קשה, פסיכוזה, אוטיזם, תסמונת דאון או מצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה לאלה.

ה. ילד שמקבל טיפולים רפואיים עקב מחלה כרונית קשה, כגון עירויי דם, דיאליזה, טיפולי כימותרפיה ועוד.

הזכאות להכרה בילד כ"נכה" הזכאי לגמלה מותנית בבדיקת הילד ע"י ועדה רפואית, ולאחר מכן מודיע המוסד לביטוח לאומי לילד (בד"כ ע"י הוריו) על ההחלטה האם להכיר בו כ"ילד נכה" או לא.

על קביעת המוסד לביטוח לאומי רשאי הילד להגיש ערעור, וכן רשאי הילד להגיש תביעה חוזרת להכרה בו אם תביעתו נדחתה אחת ל- 6 חודשים ממועד הדחיה.

(6) התיישנות - עפ"י החוק הזכות להגיש תביעה אינו נמשך לנצח והיא מתיישנת בחלוף פרק זמן בו לא הוגשה תביעה ע"י הנפגע. ילד או נער עד גיל 18 נחשב קטין.

חוק התיישנות קובע לגבי קטינים כי תקופת ההתיישנות לא תחול עליהם כל עוד הם קטינים. כלומר, המועד ממנו מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות הינו רק מגיל 18 ואילך.

חשוב להבחין בין שני סוגי תביעות שונים לגביהן חלים הסדרי התיישנות נפרדים. מדובר בתביעות נזיקין ובתביעות עפ"י פוליסת ביטוח דוגמת פוליסת ביטוח תלמידים.

התיישנות בתביעות נזיקין (תאונה, רשלנות רפואית) - עפ"י חוק ההתיישנות תעמוד לילד זכות להגיש תביעת נזיקין במשך 7 שנים מהיום בו מלאו לו 18 שנה, כלומר עד גיל 25. ראוי לציין, כי "תביעה" משמעה הגשת תביעה לבית המשפט עד גיל 25. מכתב דרישה לתשלום פיצויים לא "עוצר" את מירוץ ההתיישנות ולא ייחשב כתביעה.

התיישנות בתביעה עפ"י פוליסה - עפ"י חוק חוזה הביטוח בתביעות של מבוטחים עפ"י פוליסות ביטוח קיימת תקופת התיישנות מקוצרת של 3 שנים (לעומת התיישנות של 7 שנים בתביעות "רגילות"). במקרה של פוליסת ביטוח תלמידים המבוטח הוא התלמיד – הנפגע.

תקופת התיישנות לגבי קטינים תתחיל להימנות מהגיעם לגיל 18. לפיכך, תביעה עפ"י הפוליסה יכול הנפגע להגיש בעודו קטין (ע"י הוריו) ועד גיל 21 בלבד. מעבר לגיל 21 תתיישן התביעה והנפגע לא יקבל מאום. כיוון שכך, חשוב שלא "לפספס" את התביעה ולהגישה במועד.

ראוי לציין, כי "תביעה" משמעה הגשת תביעה לבית המשפט עד גיל 21. מכתב דרישה לתשלום פיצויים לא "עוצר" את מירוץ ההתיישנות ולא ייחשב כ"תביעה".

בחוק ההתיישנות קיימים הסדרים מיוחדים שיש בהם להאריך את תקופות ההתיישנות הקבועות בו, למשל במקרים בהם הנפגע לא יודע על קשר סיבתי בין ארוע שנגרם לו (כגון ניתוח או טיפול רפואי אחר) לנזק הרפואי שנגרם לו. מקרה מובהק לכך הינו רשלנות רפואית (ראו הרחבה בנושא "רשלנות רפואית" בפרק "התיישנות"). הוראות אלה יחולו גם על אדם שתובע בגין ארוע שנגרם לו כקטין, ומכוחן יוכל הנפגע להגיש תביעה גם אם הוא עבר את גיל 25.

מאמרים נוספים בנושא תביעות גוף אחרות
רשלנות רפואית
תביעת חברות ביטוח
פגיעה במיתקני שעשועים
תאונות ספורט
תאונות במקומות ציבוריים
תאונה בבית
פגיעה מכלב (או חיה אחרת)
נפגעי עבירה פלילית \ אלימות
כל המידע המפורסם באתר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי

BluePrint - פתרונות אינטרנט מתקדמים

תקנון ותנאי השימוש באתר :: שירות טוב